<h1>סמ"ג לאוין סימן רס"ו, רס"ז</h1>
<h2>דף ג.</h2>
בשנה השביעית שנת השמיטה כל העושה בה מלאכה מעבודת קרקע או מעבודת האילנות בטל מצות עשה המפורשת בספר מצות עשה (קמ"ז) ועבר על לא תעשה שנאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, ואינו לוקה מן התורה אלא על הזריעה או על הזמירה ועל הקצירה ועל הבצירה אחד הכרם ואחד שאר האילנות, ודרשינן בפרק קמא דמועד קטן (ג' א') זמירה בכלל זריעה ובצירה בכלל קצירה ולמה פרטן הכתוב לומר [לך] שעל שתי תולדות אילו בלבד ואבות שלהם חייב אבל שאר עבודות שלא נתפרשו בעניין זה אינו לוקה עליהן אבל מכין אותו מכת מרדות, כיצד החורש או החופר לצורך [ה]קרקע או המסקל או המזבל וכיוצא בהן משאר עבודות הארץ וכן המבריך או המרכיב או הנוטע וכיוצא בהן משאר עבודות הארץ מכין אותו מכת מרדות (ע"פ רמב"ם שמיטה ויובל פ"א הל' א'—ד').
